הדפסה שלח לחבר

בית העצמאות

בית העצמאות שוכן באחד הבתים הראשונים שנבנו בתל-אביב, בחלקה שעלתה בגורלו של ראש העיר הראשון, מאיר דיזנגוף, בהגרלת המגרשים ("הגרלת הצדפים") שהתקיימה בחודש ניסן תרס"ט (אפריל 1909).

עם פטירתה של צינה דיזנגוף בשנת 1930, הקדיש בעלה את ביתם להקמת מוזיאון עירוני לאמנות – "למען הקים מזכרת נצח לנשמת אשת נעורי".
מוזיאון תל-אביב נחנך בשנת 1932. כעבור ארבע שנים יזם דיזנגוף שיפוץ מקיף של הבניין בניצוחו של האדריכל קרל רובין. המוזיאון המשיך לפעול במקום עד שנת 1971, עת עבר למשכן חדש.
בה' באייר תש"ח, 14.5.1948, עם סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, נתכנסו בבית זה חברי מועצת העם והכריזו על הקמת מדינת ישראל. ב-1978, ביובל השלושים למדינת ישראל, שוחזר אולם ההכרזה במוזיאון תל-אביב על ידי המעצב דוד גפני, לאחר שהושגה הסכמתה של הנהלת בית התנ"ך. באותה השנה שוחזר גם טקס ההכרזה במעמד נשיא המדינה אפרים קציר, יו"ר הכנסת יצחק שמיר וראש הממשלה מנחם בגין.  בטקס נחתמה מגילה שבה הוכרז על הקמת מוזיאון היכל העצמאות באחריות מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב.

לאור חוק בית העצמאות (התשס"ט – 2009) וביזמת אגף מורשת במשרד ראש הממשלה וגנז המדינה, החלו בשנת 2010 פעולות לתכנון, לשיקום ולשימור בית העצמאות ולהפיכתו למוזיאון לאומי.
הבית מנוהל על ידי עיריית תל-אביב ובאמצעות מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב. תכנון השיקום, השימור ותכנית התצוגה מלווים על ידי מועצה ציבורית הממונה על פי החוק ועל ידי ועדה אקדמית מייעצת.
עם תחילת עבודות התכנון הוכן תיק תיעוד על ידי האדריכלית נילי גל מסטר ועל ידי חוקרת תל-אביב, שולה וידריך. 

ניתן לעיין בחלקים מתיק התיעוד 
 

 מוזיאון 1936


זהו האולם ההיסטורי שבו הוכרז על הקמת מדינת ישראל. רוב הפריטים המוצגים משוחזרים בדייקנות מרבית. על בימת הכבוד ועל הכיסאות מצוינים שמות האישים שנכחו בטקס. 
מעל הבימה מתנוסס דיוקנו של הרצל ולצדדיו דגלי המדינה. על הקירות תלויות  רפרודוקציות של  רוב התמונות שהוצגו כחלק מאוסף מוזיאון תל אביב ביום ההכרזה. עמן נמנות יצירות של האמנים אורי לסר, יוסף ישראלס,
מארק שאגל, מאוריצי  מינקובסקי, בוריס שץ  ואחרים.

היכל ההכרזה
 
בעת ההדרכה באולם ניתן להאזין להקלטה המקורית של נאום ההכרזה מפי דוד בן גוריון.